לפעמים פרויקט חדש מתחיל בהיכרות מוקדמת. לפני כמה שנים ייצרנו עבור בני זוג פרטי נגרות לדירה קטנה שבה גרו. בהמשך נפתחה בפניהם הזדמנות לרכוש את הדירה שמעליהם, והם החליטו לחבר בין שתי הדירות וליצור מהן בית אחד.

החיבור בין המפלסים קיבל ביטוי ברור בלב הבית: גרם מדרגות שמחבר בין הקומות ומשתלב ברהיט נגרות קבוע. הספרייה והאחסון נבנו סביב המדרגות, כך שהמעבר ביניהן נעשה חלק מהחלל עצמו. המדפים הפתוחים מציגים חפצים וספרים, בעוד חזיתות סגורות מספקות מקום אחסון ומשמרות מראה מסודר.

המעצבת אנה וייל הובילה את הקו העיצובי, שמשלב גוונים וחומרים שונים: פורניר כהה ועשיר, משטחי נגרות בהירים, מתכת ואבן. במטבח, הנגרות הכהה יוצרת מוקד חם בתוך חלל פתוח ובהיר. התכנון האלכסוני של האי והמשטח ממשיך את קווי המטבח אל אזור המגורים, ומחבר בין אזורי העבודה, הישיבה והאירוח.

לאורך הבית נוצרו פרטי נגרות קבועים, חיפויי קירות ורהיטים שתוכננו במיוחד לחלל. בחלקם שולבו מנגנונים מורכבים, שנדרשו כדי להתאים את הרהיטים לשימוש היומיומי ולתנאים המדויקים של הבית. לצד הנגרות הכהה, הספרייה הבהירה שמקיפה את המדרגות שומרת על תחושת קלילות ומדגישה את המעבר בין שתי הקומות.

האתגר היה ליצור שפה אחת מתוך שתי דירות שחוברו — ולתת לכל אזור מענה מדויק משלו, בלי לאבד את תחושת הרצף. התוצאה היא בית שמחבר בין פונקציות, חומרים וגבהים שונים באמצעות נגרות שמתוכננת כחלק בלתי נפרד מהאדריכלות.

עיצוב: אנה וייל
צילום: גדעון לוין, סטודיו 180 מעלות